פריטום בע"מ נ' טומשפולסקי

פסק דין

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע על סך 13,364.40 ₪.

לטענת התובעת סכום זה הוא סכום הנזקים שנגרמו לתובעת על ידי הנתבע לאחר שהביא לכך כי ניתנו צווים המפסיקים את עבודתה במסגרת תביעתו לפירוק התובעת.

התובעת מציינת בכתב התביעה כי הצווים אכן בוטלו, אך בזמן קיומם, נמנע ממנה מלשלם תשלומי חובה שהיה עליה לשלם. בגין כך נאלצה לשלם קנסות למוסדות המדינה ולבנק הפועלים. בנוסף בגלל בקשתו של הנתבע לפירוק החברה מונה מנהל מיוחד והתובעת חויבה בתשלום שכרו.

בסופו של דבר החברה לא פורקה והצווים בוטלו. הנתבע חתם על התחייבות לפצות את התובעת ואת מר ליאור פריבאי שהוא דירקטור התובעת ובעל 90% מהמניות, על כל נזק והפסד ללא כל הגבלה, שייגרם בעקבות הצווים שניתנו במקרה והם יבוטלו. לכן מכיוון שאכן הצווים בוטלו יש מקום לחייב את הנתבע בנזקים אלו.

התובעת בכתב תביעתה ביקשה לפצל את סעדיה.

התובעת מפרטת את הנזקים כדלקמן:

1.שכ"ט מנהל מיוחד בסך 8,700 ₪.

2.ריבית בסך 255 ₪ וקנס בסך 301 ₪ בגין איחור בתשלומים למוסד לביטוח לאומי.

3.440 ₪ בגין איחור בהגשת דוחות מס הכנסה.

4.קנסות בסך 2,748 ₪ ועוד 600 ₪ בגין האיחור בתשלום למע"מ.

5.עמלה אשר גבה בנק הפועלים בסך 294 ₪ ועוד 26.40 ₪. הסכום הזה נגבה על ידי בנק הפועלים כאשר החל לנקוט צעדים משפטיים כנגד התובעת. הבנק נקט פעולות בגלל מהלכיו של הנתבע.

התובעת תמכה את תביעתה בצירוף הקבלות לתשלומים אילו.

בבקשה למחיקת הכותרת ולחילופין למתן רשות להתגונן גולל הנתבע את מערכת היחסים בינו לבין התובעת, יחסים אשר החלו ועל כך אין מחלוקת, בהקמת חברה עם מר ליאור פריבאי שהיו חברי ילדות ושניהם עוסקים בתחום ההיי טק.

התגלעו חילוקי דיעות בין שני השותפים אשר הביאו לפעולות שונות של כל אחד מהם עד כי הגיעו גם לבית המשפט בבקשה לפירוק ומתן צווים שונים אותם הגיש הנתבע כנגד התובעת. לא למותר לציין כי קדמה להגשת התביעה לפירוק, פעילות של מר פריבאי אשר הביא בהחלטות יחיד להדחתו של הנתבע מהדירקטוריון וביטול מינויו כמורשה חתימה מטעם התובעת.

כפי שעולה מהמסמכים השונים בתיק, פעילות זו של התובעת היתה לאחר שטענה כי הנתבע ואביו פרצו למחשבי החברה, הוציאו משם מסמכים וגרמו נזקים אחרים ולכן נקטה התובעת בפעילות הגנתית זו.

הסכסוך בין הצדדים היה נשוא מספר הליכים משפטיים ולכן הצעתי בזמנו כי גם תיק זה יידון במסגרת אותם הליכים. הצדדים הודיעו כי לדעתם אין מתאים סכסוך זה שבפניי לצירוף אף אחד מהתיקים המתנהלים ביניהם. הצדדים הודיעו על הסדר דיוני ביניהם לפיו פסק הדין בתיק זה יינתן לאחר שהם יגישו סיכומים.

סיכומי התובעת

התובעת טענה כי לאור העובדה שבקשת הפירוק של הנתבע נדחתה, וכך גם נדחה ערעורו על ידי בית המשפט העליון ולכן גם בוטלו ההחלטות אשר ניתנו על ידי כב' השופט קיסרי ביום 18.11.10, ובוטל מינוי המנהל המיוחד אשר מונה על ידי כב' השופט קיסרי, ברי כי הצווים אשר ניתנו על פי בקשתו של הנתבע היו מיותרים, לא נחוצים ורק גרמו נזק לתובעת.

ב"כ התובעת חוזר בסיכומיו על טענותיה של התובעת כלפי הנתבע, דהיינו כי הוא ואביו נטלו את כל מסמכי המקור של הנהלת החשבונות במטרה לסחוט את התובעת, ולכן נאלצה התובעת להגיש בקשה לתפיסת הנכסים וכינוס נכסים זמני, זאת עוד לפני שהוגשה בקשת הנתבע לפירוק ומתן הצווים. מכיוון שהנתבע המציא את הנדרש ממנו, הבקשה לכינוס נכסים נמחקה.